פסק-דין בתיק ע"ר 27392-11-10

עניינו של פסק דין זה - ערעור על החלטת כב' הרשם פרנקל מיום 7.11.10, הדוחה את בקשת המערערים לביטול צו עיקול זמני שהוטל כנגדם.

רקע עובדתי

1.         מר אליק טל, המערער 2 (להלן - " המערער"), היה במועדים הרלוונטיים דירקטור ובעלים של המערערת 1 (להלן - " קלאסיק"), שעיקר עיסוקה בניהול חנויות נעליים ובהן חנות בקניון "מול הים" באילת (להלן - " החנות").

2.         גב' סיגל בוהדנה, המשיבה, עבדה בשירותה של "קלאסיק" כמנהלת החנות החל מיום 1.6.1991 ועד לאחרונה - תקופה של כ - 19 שנה.

3.         ביום 1.3.09 נחתם בין המערער לבין חברה בשם "קאמאו שיווק נעליים בע"מ" הסכם להקמת חברה פרטית שתעסוק בניהול חנויות נעליים, ובהן החנות (נספח ב' לבקשה לביטול הצו; להלן - " ההסכם"). בהתאם לאמור בהסכם הוקמה על ידי הצדדים לו חברה בשם "דאדא שיווק נעליים בע"מ" (להלן - " דאדא"). "קלאסיק" אינה (ולא היתה) צד להסכם.

4.         ביום 1.9.10 הגישה המשיבה תביעה כנגד המערערים וכנגד "דאדא" (ס"ע 1914-09-10), שבה היא עותרת לחיובם, יחד ולחוד, בתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים - בשיעור כולל של 404,484 ש"ח.

בכתב התביעה טענה המשיבה כי אינה יודעת מי היא מעסיקתה; כי חילופי המעבידים מזכים אותה בפיצויי פיטורים; כי במשך שנות עבודתה לא שולמו לה מלוא זכויותיה כדין; כי המערער פיזר ערפל בעניין חילופי המעסיקים והכל על מנת להתחמק מתשלום זכויותיה; כי "דאדא" עשתה יד אחת עם המערערים ולא גילתה לה דבר בעניין; כי רק כעבור מספר חודשים התברר לה כי ה5לכה שולל וכי קיים חשש ממשי כי זכויותיה לא תשולמנה; כי כל פניותיה למערערים לתשלום פיצויי פיטורים ויתר זכויויתה - לא נענו; וכי לאור השימוש לרעה שעשה המערער בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, יש להרים את מסך ההתאגדות מעל "קלאסיק" ולהטיל את החיוב בתשלום זכויותיה גם על המערער באופן אישי.

5.         במקביל להגשת התביעה, הגישה המשיבה בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, כנגד המערער וכנגד קלאסיק (ולא כנגד דאדא) (להלן - " הבקשה למתן הצו"). בבקשתה חזרה המשיבה על הטענות שבכתב התביעה וציינה כי המערערים פעלו במכוון להסתיר ממנה את חילופי המעסיקים בחנות ואת המשמעויות הנגזרות מכך כלפיה, וכי לאחרונה ביצע המערער פעולות הנראות כהברחת נכסים מ"קלאסיק", הכל במטרה להונות את נושיו ואותה, ולמנוע ממנה את זכויותיה שנצברו משך כעשרים שנה.

6.         ביום 1.9.10 נתן כב' הרשם פרנקל צו עיקול זמני במעמד צד אחד על סך של 114,000 ש"ח, שהוא הסכום הנתבע בגין פיצויי הפיטורים בלבד (להלן - " הצו").

7.         ביום 19.9.10 (לפני הגשת כתב ההגנה מטעמם) הגישו המערערים בקשה דחופה לביטול הצו (להלן - " הבקשה לביטול הצו"). ביום 7.11.10 התקיים דיון בבקשה לביטול הצו ובו נחקרו המשיבה והמערער. בחקירתה סיפרה המשיבה, כי עזבה את החנות כחודש וחצי לפני מועד הדיון, היינו בחודש 09/10, לאחר שהודע לה כי המערער " לא נמצא במערכת" (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון).

8.         בו ביום ניתנה החלטת הרשם הדוחה את הבקשה. בהחלטתו קבע הרשם, בין היתר, כי לא ניתן לראות במשיבה כמי שהסכימה להיות מועסקת על ידי "דאדא"; כי על פניו נראה ש"דאדא" הוקמה על מנת להתחמק מתשלום זכויותיה של המשיבה; כי המערער עירב בין נכסיו לבין נכסי "קלאסיק" ונכסי "דאדא"; כי עירוב נכסים זה מצדיק את הרמת מסך ההתאגדות; כי ביטול הצו יכול להכביד בצורה ממשית על ביצוע פסק דין לטובת המשיבה; כי קיימות ראיות לכאוריות להוכחת התביעה; וכי לאור כל אלה לא ניתן להיעתר לבקשה ולבטל את הצו.

9.         ביום 15.11.10 הגישו המערערים ערעור על החלטת כב' הרשם - הוא הערעור שבפנינו. תגובת המשיבה הוגשה ביום 2.1.11, ובהסכמת הצדדים ניתן פסק דין זה בהסתמך על כתבי הטענות והסיכומים שהוגשו מטעמם.

טענות המערערים

10.        טענתם המרכזית של המערערים היא כי לתובעת אין עילת תביעה כלפיהם ועל כן לא היה מקום ליתן את הצו לכתחילה. לדבריהם, ביום 1.11.09, אף לשיטת המשיבה עצמה, נמסר למשיבה כי היא עוברת לעבוד תחת "דאדא"; איש לא פיטר אותה אלא היא החליטה להתפטר, ועל כן זכאותה לפיצויי פיטורים תקום כלפי "דאדא" אם וכאשר תפוטר. המערערים סבורים כי אילו היתה המשיבה מגישה את תביעתה בחודש 11/09 וטוענת כי אינה מעוניינת לעבוד תחת "דאדא", היתה קמה לה עילת תביעה, אך שעה שהתביעה הוגשה כעבור חודשים רבים לאחר שנקלטה לעבוד תחת "דאדא" וידעה שהיא עובדת תחתיה, ושעה שאף היא עצמה אינה טוענת כי פוטרה - לא קיימת לה כל עילת תביעה כלפיהם ויש לבטל את הצו.

            עוד טוענים המערערים, כי לא היה מקום להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל עיקולים הנוגעים למערער, וזאת טרם בירור התובענה ושעה שיש מחלוקת לגבי זהות המעביד. כמו כן סבורים המערערים, כי התנהלות המשיבה - שבחרה שלא לעמוד על הגשת כתב הגנה מטעם "דאדא" ולא ביקשה פסק דין נגדה - אומרת דרשני.

            טענה נוספת שהעלו המערערים בסיכומיהם היא, כי נמצא שלמשיבה ישנה קופת פיצויים בגין תקופת העסקתה אצל "קלאסיק", והדבר מהווה בטוחה הולמת המייתרת את הצורך בצו העיקול, שהוטל בשיעור הסכום הנתבע בגין פיצויי הפיטורים בלבד.

טענות המשיבה

11.        בתגובתה להודעת הערעור חוזרת המשיבה על הטענות המופיעות בכתב התביעה ובבקשה למתן הצו ומדגישה כי המערער הסתיר את מהות ההסכם ואת השלכותיו עליה והתנכר לזכויותיה; כי ההסכם אינו כולל כל התייחסות לזכויות העובדים, למעט חובת המערער; כי הצדדים להסכם נקלעו לסכסוך משפטי שבעקבותיו "דאדא" קרסה והיא עומדת בפני פירוק על ידי נושיה; כי בשל התנהלותו של המערער - הימנעות מכינוס העובדים לישיבה מסודרת שבה יודיע על השינויים, הסתרת הכוונות ופיזור הבטחות שווא כי הוא מוסיף להיות המעסיק שלה ודואג לזכויותיה - נמנע ממנה להחליט אם להתפטר כדין מפוטרת או להמשיך לעבוד; כי לאחר שהוגשה בקשתה למתן הצו הגיעו לידיה מסמכים רבים המצביעים על התנהלותו השקרית והמניפולטיבית של המערער.

            המשיבה מדגישה כי גם לאחר שהמערער הודיע לה ביום 1.6.09 על חילופי המעסיקים, המשיכו תלושי השכר להינתן על ידי "קלאסיק" וכי רק ביום 1.11.09 הודע לה כי התלושים יינתנו על ידי "דאדא". לדבריה, מנהלי "דאדא" הודיעו לה כי הם אינם מכירים בזכויותיה בגין העבר, ומילאו פיהם מים לגבי המצב החדש, אולם היא סמכה על המערער שביקש ממנה להמשיך בעבודתה בחנות, ורק כעבור חודשים הבינה כי ה5לכה שולל על ידו.